‏אז מה אתה אומר, ארז?

לדעתך מאתמול, "אם ב-12 ביוני השנה מישהו היה מדליף שישראל עומדת לבצע צעדים פזיזים באיראן, ההדלפה ה"כללית" הזו היתה מסכנת את מכת הפתיחה בה חוסלו מדעני הגרעין, מפקד משמרות המהפכה והרמטכ"ל האיראני"

ברדוגו לא אמר להם יום לפני התקיפה ש"ישראל עומדת
לבצע צעדים פזיזים באיראן".

הוא לא רצה שיבזבזו זמן בכל מיני השערות למה הוא מתכוון. הוא אמר את הדברים במפורש, חד, ברור ובלי לשמור לעצמו:
"ישראל קרובה בעיניי לתקיפה באיראן הרבה יותר בלוח זמנים מאוד קצר לכן גם החרדים, לכן גם אריה דרעי שיודע את זה צריך לקבל את זה במהלך ההחלטות שלו
אבל ישראל קרובה לתקיפה האמריקאים לא מצליחים להביא את הסחורה... חלון הזמנים הידוע בישראל הוא מאוד מאוד קטן לעניין האיראני

...אני חושב שאנחנו במהלך של ימים ספורים לקראת תקיפה באיראן

אנחנו נצטרך עזרה בהגנה של האמריקאים, אבל אני חושב שכבר הפור נופל גם בישראל, גם בארה״ב, שלא יהיה מנוס מתקיפה באיראן. עם כל מה שמשתמע בדבר הזה"

אמירות כאלו, לשיטתך, לא "מסכנות את מכת הפתיחה בה חוסלו מדעני הגרעין, מפקד משמרות המהפכה והרמטכ"ל האיראני"?

אם לא? למה, בגלל שהוא לא אמר "פזיז"?
אם כן- מה אתה מתכוון לעשות בעניין?

‏גב' עוזר,

שימחת אותי מאוד בכך שכתבת.

הייתה פה התערבות קטנה סביב השאלה מי יגיב לדברים שהערתי למר הלוי:
הוא- שכתב את הציוץ נשוא העניין, ואליו הופנו ההערות,
או את- שעל פניו אינה קשורה לעניין, לא חתומה ולא אחראית.

אני ניצחתי.

אני בטוח שמר הלוי ישמח מאוד, כשיתעורר שם בקנדה, לגלות שוב שיש אנשים שכה בקיאים בדברים שהוא כותב ומזדרזים להגן עליו.

אני לא מתייחס בדרך כלל לאמירות המפורסמות ברשת אבל היות ומר הלוי השתמש בדברים שאני כתבתי כסוג של אסמכתא לבניית הטיעון שלו, ואז ייחס לי במשתמע דברים שלא כתבתי, מצאתי לנכון להעיר.

פניתי אליו, לא אלייך (וממילא כל ערימת המילים שהערמת פה, לא עונות על הערותיי). אם ירצה- יתייחס.

כתבת "טרם השבת לשאילתה שהפניתי אליך".

שאילתא (בא' בסוף) יכולה להיות "סוג של דרשה שהייתה קיימת בזמן התלמוד ולאחריו בתקופת הסבוראים והגאונים" לפי פרשנות אחת או שאלה המופנית לגורם רשמי או רשות ציבורית. לא חושב שאת עונה על אחד מאלה.

אבל אם כבר את על הקו, אולי תוכלי במחילה לסייע בפיתרון כמה חידות:

· ביום שבת, ה-30 בנובמבר 2024 בשעה 21:54 פנית לתחנת המשטרה בפתח תקווה והגשת תלונה.
· טופס אישור הגשת התלונה שקיבלת אינו כולל שום פרט- לא נגד מי התלונה ולא על איזו עוולה או עבירה. מצויין שם רק תאריך האירוע המדובר- 4.12.23.
· זה סוג של רמז שכן מספר שעות קודם לכן, בשעה 1551, פרסמת שורת ציוצים, כ1500 מילה בסך הכל, עתירי מילים, לינקים ופרטים, אחד אחרי השני, הכל באותה דקה.
· תחת הכותרת "חשיפה בלעדית" כתבת שקצינים "באגף המודיעין וביחידת [הטעות הלשונית במקור] 8200 שימשו מקורות מודיעין" לעבודתי כעיתונאי.
· האסמכתא לגילוי המרעיש "הבלעדי" הזה היה ראיון שנתתי לפודקסט באנגלית של הניו יורק טיימס שנה קודם, ממש באותו תאריך מטופס אישור הגשת התלונה.
· בהמשך את כותבת כי "ברגמן הוזמן לבסיס צבאי" ושם אותם מקורות מאמ"ן ו8200 עשו כך ועשו כך.
· אלא שהדברים האלה מעולם לא נאמרו- לא מקורות באמ"ן, לא מקורות ב8200 ולא בסיס צבאי או כל מתקן רשמי אחר.

ולמה היה חשוב כל כך להדביק לראיון את מה שלא היה בו?

באותם ימים נערך קמפיין גדול לנסות ולהגן על אלי פלדשטיין בטענה לאכיפה בררנית. יעני- איך זה שחוקרים דווקא אותו ולא את העיתונאים שעוסקים בנושאי ביטחון ומודיעין. והנה כי כן, רק שני ציוצים למטה, חלק מהמבול של 1551 את כותבת "פרשת העברת מסמכי מודיעין ללא אישור ללשכת ראש הממשלה ניצבת במוקד החקירה וההליך הפלילי שנפתח נגד יועץ התקשורת אלי פלדשטיין ונגד ביחידת 8200."

ובציוץ הבא, גם הוא מאותה שעה דרמטית 1551, את כותבת:" על כן, עם כל המוצג לעיל, נדרשת חקירה לחשיפת "מקורות" ב-8200 שהזינו עיתונאים במידע מסווג, ככל שאלו נעשו ללא האישורים הנדרשים."

הניסיון להשוואה בין עבודתו של עיתונאי לניסיון הנואל של לשכת ראש הממשלה להפעיל קמפיין שקרי וזדוני נגד הציבור הישראלי והחטופים הוא מדוייק כמו לייחס לי את האמירה על מקורות ב8200, או אפילו לטעון שהנגד שירת ב8200.

כן, אני יודע, את לא קשורה לשום קמפיין ולשום ערוץ. הרעיון להגיש את התלונה נטולת החשודים והעבירות עלתה בראשך כך סתם, בלי כל קשר לקמפיין להגן על פלדשטיין שרוגש מסביב, והכל עשית לגמרי לבד, בלי שום תרומה חיצונית, בלי ידע ותרגומים שנקראים בדיוק כמו אלו שמנסח סא"ל (מיל' שאינו דוקטור) דחוח-הלוי.

ודווקא במקביל לקמפיין שאת לא חלק ממנו, בשבת מאוחר בלילה ידעת שאת חייבת לפעול מייד, בנחישות, גם לגבי אירוע שהתרחש שנה קודם לכן, ולסור בדחיפות לתחנת המשטרה הקרובה כדי להתלונן עכשיו ותיכף כי בדיני נפשות ובענייני ביטחון המדינה עסקינן!

אבל בכל זאת, במחילה, זה לא קצת מטריד אותך שאת מגישה תלונה למשטרה ויומיים אחרי זה פתאום טופס אישור הגשת התלונה שנתנו לך מתפרסם בראש מהדורת החדשות של ערוץ 14?

הרי את מקווה בוודאי שהמשטרה תפתח בחקירה, ואז אולי תתחיל אותה בחקירה סמוייה, מעקב חשאי אחר החשודים, או צעדי חקירה אחרים שעושים לאיסוף חומר לפני שמזמינים את החשודים, אם יש כאלה, לתישאול פרונטלי, צעדים שהשתיקה יפה להם כדי שהחשודים לא יתכוננו מראש. הרי מי שמסר את הטופס הזה לערוץ 14 עשוי היה לשבש את החקירה בכך שהוא מונע מהמשטרה את ייתרון ההפתעה הזה.

ואולי יש לך ניחוש כלשהו מיהו אותו גורם שקשקש בטוש שחור עבה על השם שלך (אבל לא מספיק יסודי, מצרף להמחשה) כדי שהצופים לא יידעו מי הגיש את התלונה? ובטוש אדום על מספר התלונה, הכל להקשות כך נראה על זיהוי האירוע? קצת מוזר, לא?

וגם- אם לא את המקור שמסר לערוץ 14 או מישהו הקשור בערוץ את הטופס שקיבלת מהמשטרה, כפי שטענת, אזי לא הפריע לך שהם מפרסמים מסמך כזה ולא פונים אלייך בבקשת תגובה (הם לפחות לא ציינו זאת בדיווח שלהם, כמקובל)? בכל זאת, אתיקה בסיסית, לא?

ועוד דבר שהיה מביא את רוב האנשים לפנות בתלונה חמורה לערוץ 14: אם התלונה שלך עסקה בדברים שאת טוענת שאמרתי באותו ראיון שנה קודם לכן, למה הנחת לערוץ 14 להגיד שזו תלונה שהוגשה בגלל סיפור אחר לגמרי?

‏גב' עוזר,

אני קצת מודאג, קצת שמח וטיפל'ה נעלב.

מודאג- משום שניכרת ירידה עם הזמן, אפילו מאז הבוקר, באיכות המניפולציות, ההסתרות וגניבת הדעת בפוסטים שלך, לצד קיפצוץ תזזיתי מנושא לנושא כשאת נותרת בלי תחמושת ודחף לאו בר-כיבוש לענות תמיד. זה עסק שוחק. בסוף לא יהיה עם מה להשתעשע.

שמח- משום ששוב זכיתי בהתערבות שבסוף, כשייכלו המעשיות וייחשפו ההמצאות, את תביאי גזיר מאותו דיון בבית המשפט, תציגי אותו הפוך מתוכנו, ותשכחי לספר מאיפה הוא לקוח ומה קרה בהליך כולו.

קצת נעלב- כי נראה שהאמנת שתוכלי פשוט להדביק פה פיסת עמוד מבית המשפט, לסמן עליו קצת במרקר, להסיק ממנו את המסקנה ההפוכה מתוכנו, לסמוך על הקשב החלקי שיש לאנשים ברשת שיסתפקו בזה, ולהאמין שאני אתן לך להשאיר את הקהל הקדוש הזה טעון במידע כל כך שגוי.
זה לא חברי, לא קולגיאלי ומאוד לא מכבד.

לעניין עצמו: לא צריך להבין מאיפה הגזיר לקוח, מספיק לקרוא אותו, את כולו, גם את מה שלא מירקרת פעם ולעיתים עם שני צבעים- כדי להבין שזה בעצם הפוך.

את כותבת על "עיתונאי בכיר", שכל מזלו שהתלונות נגדו במשטרת ישראל, נסגרות באורח פלא, בלא סמכות. לא נקבת בשמי, אולי מחשש לתביעת דיבה או מנקיטה בהליכים אחרים אבל מהדברים שאמרת קודם ומתוכנו של התיק שהדברים נאמרו במסגרתו, ברור למי הכוונה.

"שכל מזלו", יעני שכל מהותו סביב המזליקו הזה, שבלי המזל הזה היה במקום הרבה פחות טוב, "שהתלונות נגדו במשטרת ישראל, נסגרות באורח פלא, בלא סמכות", כלומר שתלונות (נשמע כמו רבות אבל בוודאי לא אחת) מוגשות נגדו למשטרה, אבל יד נעלמה ורבת כח, הדיפ סטייט באגרוף המחץ שלו, סוגרת לו שוב ושוב את התלונות, למרות שאין לה בכלל, ליד הנעלמה, את הסמכות לעשות זאת.

ומאיפה את יודעת את כל הטוב הזה? הנה, אנוכי עמליה עוזר מדביקה לכם כאן גזיר בית משפט שמוכיח זאת.

מוכיח? באמת?

התלונה שהגשת ב30.11.24 נגנזה על ידי המשטרה מהר אפילו יותר מהמקור העלום שהדליף את טופס אישור הגשת התלונה שקיבלת מהמשטרה לערוץ 14. כבר ב1 בדצמבר הודיעה לך תחנת פתח תקווה על ההחלטה ועל זכותך להגיש ערעור.

ברור לגמרי שמישהו בתחנה החליט בחוסר סמכות, בחוסר עניין ובעיקר- בחוסר הגיון בריא, לגנוז את התלונה. לפחות מאי-איזכור הנושא במסמכי בית המשפט העליון עולה כי לא ערערת על החלטת הגאון. מדוע?

בנפרד הוגשה תלונה זהה על ידי גורם אחר. התלונה הזו, כפי שכתוב כאן, נבדקה על ידי הגורם המוסמך במשטרה ואצל בכירים בפרקליטות המדינה ונסגרה אחרי שלא נמצא בה דבר וחצי דבר, בסמכות מלאה. "משהוגשה תלונה נוספת באותו עניין (התלונה מושא העתירה כאן)" נאמר שם, "ונסגרה לגופו של עניין על ידי הגורם המוסמך."

כלומר- הטענה שלך על היעד הנעלמה סוגרת התיקים בלי סמכות נסתרת אפילו מקריאה של השורות הספורות הללו.

אבל התמונה שאת חסכת ממי שנחשפים לציוצים שלך, רחבה וחמורה הרבה יותר.
באותו יום שבת, ה30 בנובמבר, בו כך פתאום החלטת להגיש תלונות במשטרה, השתוללה בשיאה סערת הדלפת המסמכים המסווגים מלשכת ראש הממשלה לבילד. השופרות והרעלנים השיקו קמפיין נגדי עצום בניסיון להגן על אלי פלדשטיין בטענה לאכיפה בררנית. יעני- איך זה שחוקרים דווקא אותו ולא את העיתונאים שעוסקים בנושאי ביטחון ומודיעין נתניהו עם שלל הוסלים שרועמים בקצב, ובעקבותיהם ערוץ 14 וגורמים שידור נוספים, מתחילים בכללי, ואז לפתע, בסינכרון וכאיש אחד, מהדהדים את אותה עלילת דם- אני פרסמתי כתבה שמגלה לחזבאללה על מבצע הביפרים, לפני שיצא לפועל, כדי לסכל אותו, כדי לדפוק את נתניהו.

את פעלת באופן עצמוני לחלוטין, כמובן, מתוך יוזמה שלך ובלי שתהיי מתואמת עם איש.

וכך, בצירוף מקרים קוסמי מדהים, עוד גורמים, כמו ראש הממשלה, וארגונים ועמותות המקורבות אליו, שפעלו אף הם באופן מנותק, מבודל, מופרד ומפורז, מגישים אף הם באותם ימים תלונות במשטרה באותם עניינים ובראשם עלילת הדם על הביפרים.

תיקי החקירה נסגרים בידי גורמי החקירה והמודיעין שמגיעים בנושא הביפרים, למשל, למסקנה שכלל לא הייתה דליפה, ולכן ולא היה כלל פרסום שגרם איזשהו נזק.

בית המשפט העליון מקבל את דעתם.

‏גדי טאוב, מהדוברים הבולטים, הרהוטים והמסוכנים ביותר של נתניהו בציבור, מנסה לכסות על עקבותיו לאחור אחרי שהטיף במהלך מבצע "שומר חומות" ש"אסור למוטט את חמאס".

עכשיו הוא טוען שבעצם זה היה בכלל ציטוט של מישהו אחר (לא היה) וכמובן- שקהילת המודיעין ומערכת הביטחון אשמים בהכל ושהוא ונתניהו הסתמכו עליהם.

זה מעניין כי טאוב היה ממובילי תיאוריית הקונספירציה שאומרת שההתרעות האיסטרטגיות של מערכת הביטחון לנתניהו שמלחמה קרובה הם שקר שמטרתו הפסקת ההפיכה המשפטית. אז דווקא על השקרנים האלה הוא הסתמך?

ולעצם העניין: כשטאוב כותב "חמאס זה יותר טוב מפתח" הוא לא מצטט את הערכות קהילת המודיעין ולו בגלל שהן היו הפוכות לחלוטין.

מה שהוא כן עושה זה ניסוח תמציתי לתיזה המרכזית, האיסטרטגיה של נתניהו- חייבים את חמאס כנכס כדי שהרשות הפלסטינית לא תשלוט בעזה.

‏פעמיים מורתע: נתניהו, מאי 2023, לוקח את הקרדיט על כך שבעקבות שומר חומות החמאס מורתע, ושהפעולה שזה הסתיימה נגד הג'יהאד, תרתיע לא רק את הארגון הזה, אלא "מסביב" כלומר גם את כל חברות החזית האחרות, החמאס בהן

‏שיטות גדי טאוב כיצד להימלט מדיון שהסתבך

או

כיצד תדעו לזהות שטאוב תקוע בלי הסבר כי נתפס בקלקלתו

בימים האחרונים התלקח לו פיצוץ קטן בין גדי טאוב ובייני על אודות הסיבות בגללן טען במהלך מבצע צוק ש"אסור למוטט את החמאס"

x.com/ronenbergman/s…‎

טאוב השתתק בינתיים (לא לעד, הוא לבטח עוד ישוב), כנראה כי הבין שהמשך הדיאלוג הזה רק מחמיר את מצבו אבל הותיר עמנו את האפשרות לאפיין כמה תבניות חוזרות בהתנהלותו ובעיקר- מהן השיטות בהן הוא מנסה לחמוק כאשר כלו המילים לגופם של דברים, נגמרו ההסברים, אזלו התירוצים והוא נזקק למילוט מהדיון על המהות.

רקע למצטרפים כעת (אם הייתם- דלגו למילה [דילגתם]):
הנושא היה הקריאות החוזרות ונישנות של טאוב לפני ה-7 באוקטובר להשאיר את החמאס כשולט בעזה, שיש סיכוי שהוא יתמתן, "דווקא אם החמאס יהפוך לשלטון בעזה, ויצטרך להיות אחראי גם להישגים וגם למחירים בכל התחומים - תעסוקה, פתיחת נמלי אוויר וים, חינוך, או ביוב", שהוא תמיד טוב מהרשות הפלסטינית ושאם זו תתמוטט "נמצה כל אפשרות שתעזור לפרטנר שלנו, גם אם איננו פרטנר, לבסס שליטה מרבית בשטח"

זמן קצר לפני כניסת הפסקת האש עם החמאס במבצע "שומר חומות" לתוקף כתב טאוב: "אסור למוטט את החמאס. צריך מידי פעם להרוס את תשתיות הטרור שלו. אבל הפיצול בינו לבין הרשות טוב לנו."

x.com/GadiTaub1/stat…‎

הנושא עלה בויכוח בינו ובין עמיתי נדב איל וטאוב, והאחרון, שהנושא כנראה מביך אותו מאוד ניסה מייד להטיל את האשמה על מישהו אחר:"אשר להתנגדותי ב 2021 למיטוט החמאס (מה שהיה אז קונצנזוס של גורמי המודיעין לרבות אמ"ן ושב"כ) הנה ההבדל בינינו: אני נטשתי את הדעה הזאת מיד בבוקר 7 באוקטובר, כשהבנתי כמה התחזיות של גורמי המודיעין היו כושלות."

כאן הערתי כי האמירה הזו מופרכת.
x.com/ronenbergman/s…‎

טאוב היה מהבולטים מאלו שטענו לאורך זמן רב כי אסור להאמין לצבא, למערכת הביטחון ולקהילת המודיעין כי מדובר ב"אליטה כלכלית וצבאית" שהכריזה מרד על המדינה ממניעים פוליטיים. אז פתאום הוא כן מאמין להם, ובעיקר כשהוא בכלל טען הפוך מהערכות המודיעין?

[דילגתם]

טאוב ניסה למזער נזק ובעיקר לברוח מהנושא בכמה טכניקות.

טכניקה 1: לתקוף את הטענה כהזוייה ומפגרת, אבל עם חיוך, שלא ייראה שמישהו מתרגש. הבעת תימהון חריף על משהו שנטען אודותיו, במובן לא יכול להיות שכתבת עכשיו משהו כל כך אבסורדי

"חח. מה? מה זה הקשקוש הזה?"
"כל זה התחיל מהטענה הביזארית של רונן ברגמן"

טכניקה 2: לטעון שמי שהעז לבקר אותו מזיע ממאמץ ואיבוד עשתונות:

"אז מה זה הקשקוש המתאמץ הזה, לא הבנתי."

" אפשר להתגושש עם ברגמן ברשתות ואכן עניתי להבל הנוכחי אצלי בפיד. אני מודה שאני אוהב קטטות כאלה, במיוחד עם יריב שמאבד את העשתונות."

טכניקה 3: ככל שיש פחות תשובות לגופו של עניין, לנסות להגחיך כמה שיותר לגופו של אדם, בתקווה שהוא ייענה לפיתוי להגיב גם אישית והדיון יעבור למישורים אחרים.

" חחח. ליצן"

" חחח. אתה כזה מצחיק, אח שלו. עכשיו תגמור ללעוס, ואל תדבר בפה מלא, או שאני אקרא לעמליה!"

"אחד שנכנס לסחרור ולא יכול להפסיק. זה מתחיל להראות כמו תסמונת סטוקהולם.""

טכניקה 4: זה בכלל לא אני כתבתי. להגיד שזה לא רעיון שלך, אלא ציטוט של מישהו

"זו בכלל התייחסות למאמר של אבי בראלי" כותב טאוב. אלא שזו לא הייתה .

זה לא התייחסות למאמר של מישהו אחר או ציטוט ממנו. זו אמירה של טאוב שעכשיו הוא מנסה לסגת ממנה או להגיד שבכלל קרא אותה בהערכות המודיעין. הוא מוסיף אחר כך, בציטוט נפרד, משהו על מאמר של בראלי, "שאני מקווה שיתפרסם במהרה."

לא סתם טאוב לא מדביק את הלינק למאמר של בראלי כי הוא יודע שאין במאמר הזה שום דבר על הסתמכות על גורמי מודיעין או הערכה לאומית, אלא גם חזרה על התפיסה שנתניהו הגה, שכל דבר עדיף על הרשות והחמאס הוא בעצם נכס.

israelhayom.co.il/opinions/artic…‎

טכניקה 5: לסלף את מה שבר-הפלוגתא כתב לכדי טענה אחרת עימה אולי יהיה קל יותר להתמודד

וכך כותב טאוב:

"כל זה התחיל מהטענה הביזארית של רונן ברגמן שאני חשבתי שחמאס מורתע לא בגלל שזה היה קונצנזוס של גופי המודיעין, אלא בגלל שנתניהו חשב כך. כאילו לא חיינו בעולם שכל בכירי המערכת דיקלמו בו השקם והערב ששקט יענה בשקט."
x.com/GadiTaub1/stat…‎

ביזארית או לא, דבר אחד בטוח- ברגמן לא טען אותה. גם טאוב לא.

טאוב מעולם לא כתב ש"החמאס מורתע" או ש"שקט ייענה בשקט" או ייחס משהו מאסכולת המחשבה הזו לגורמי המודיעין (להם טען, כאמור, שאסור להאמין).
הוא מסלף את מה שכתבתי עליו ומוסיף בדיעבד כאילו הוא טען שהחמאס מורתע, כדי להדהד את הערכות הדרג המדיני ומערכת הביטחון בנושא, ואז בצעד הבא- להגיד שהמודיעין אשם בהכל.

לא גורמי מודיעין אלא תפיסה פוליטית סדורה שהיא, במקרה כמובן, כתפיסתו של נתניהו.

לא סתם, כשטאוב מסכם את השורה התחתונה כי "חמאס זה יותר טוב מפת"ח" הוא לא מצטט את הערכות קהילת המודיעין ולו בגלל שהן היו הפוכות לחלוטין.

‏שלום רב, מר אוריך

שמח לראות שנזכרת בי (ואפילו מספר פעמים לאחרונה)

מקווה שחזרת שמח וטוב לב מהדיון במחוזי בלוד, אחרי שאילץ אותך לקום בחמש.

מייד אגש לעניין אבל קודם משהו בעניין הזה- יכול להיות שמישהו מהאיזור שלכם כל כך כעס על ההחלטה של השופט עמי קובו בעניין התנאים המגבילים עד שהוא הזין את אחד מהחיילים הכי נאמנים שלכם, יוסי באום, בשקר כאילו הוא האח של הילה קובו מהפרקליטות, כזב קיבל מייד המון שיתופים ולייקים, לא כולם מישראל, עד שבא אור כרמי והדליק את האור?

x.com/orcarmi/status…‎

לא יכול להיות, נכון? כי אתם לא עושים דברים כאלה, נכון?

אבל לא בגלל זה אני כותב אלא כדי להגיד לך שאתה מייחס לי דברים שלא כתבתי (ואולי הוטעית, אולי אותו אחד שהיטעה את באום).

רשמת "רונן ברגמן כותב נגד הדלפות" יעני, - איך יכול להיות שדווקא ברגמן שניזון מהדלפות, שבנה קריירה עליהן, דווקא הוא כותב נגדן?

אז כמו שכתבת- בדיוק הפוך.

אני לא כתבתי נגד הדלפות. אין דמוקרטיה בלי עיתונות חוקרת ואין עיתונות חוקרת בלי הדלפות.

מה שהתייחסנו אליו, ‎@YRubovitch ואני בתחקיר שהצית הגל האחרון בפרשיות בהן אתה חשוד, הוא לא סיפורים על מקור המסכן את עצמו ובחשכת ליל מוסר מידע על ליקויים או טיוחים במימסד. מקורות כאלה הם קריטיים לעבודה העיתונאית והם האמצעי המרכזי לחשוף פרשיות, נניח, כמו פרשת הבילד, או פרשת קטארגייט.

לא על זה כתבנו אלא על המקרה בו מי ששולט בברז המרכזי, שהמידע אצלו ושלו, משתמש בו או בסילוף שלו, או ברסיסים שלו, כרצונו, סודי או לא סודי, חוקי או לא חוקי כדי לערוך מבצעי תודעה והשפעה, ולהנדס את התפיסות וההשקפות של הציבור בישראל.

קובץ מרוכז, ובו מאות הודעות ווטסאפ שהחליף אלי פלדשטיין עם קבוצת עיתונאים שגיבש סביב והגיע לידינו אפשר הצצה פנימית נדירה לתוך מה שבאמת עניין והעסיק את צמרת לשכת ראש הממשלה אפילו בימים של מלחמה. מההודעות הללו עולה כיצד אנשים בלשכה לא בחלו בדבר - לא בהפצה של מידע מסווג, לא בעיוות של מודיעין, ולעיתים, כפי שעולה מכתב האישום בפרשת ה"בילד" - גם לא בעבירות לכאורה על החוק. כמעט הכל היה כשר כדי שהציבור הישראלי יחשוב את מה שבלשכה רצו שהוא יחשוב, גם אם הקשר למציאות רופף או לא קיים כלל.

מר אוריך, אני מתנצל אם הדברים קצת כלליים. הנה דוגמא שתסייע אולי להמחיש את התופעה.

ישיבות הקבינט של ממשלת ישראל הן מעצם טבען והגדרתן סגורות, חסויות וכל מה שנאמר בהן הוא בסיווג סודי ביותר, בוודאי אם מדובר בזמן מלחמה, בוודאי אם מדובר על נושא רגיש כמו איסטרטגיית המשא ומתן של ישראל בעניין החטופים.

ב11 ביולי 2024, אחרי פיסגה בנושא בדוחא ולפני פתיחת שיחות המשך בקהיר, בעת החשיבה בממשלה והדיונים במערכת הביטחון על עמדות ישראל במשא ומתן, בדיוק בזמן הזה כפי שנחשף בכתבה, בשעה 2136 אתה העברת לאלי פלדשטיין ציטוטים מתוך דבריו, ממש זה עתה, של ראש המוסד דוד ברנע בישיבת הקבינט בנושא.

בין השאר, העברת כי ברנע אמר לכאורה כי "בלי הסעיפים שראש הממשלה נתניהו מתעקש עליהם לא נוכל לחדש את המלחמה, ובלי זה לא ננצח ולא נחזיר את כל החטופים" או, במילים אחרות, טקסט שמשרת את הבוס שלך.

פלדשטיין חלק את הטקסט הזה עם עיתונאים והם פירסמו אותו בכותרות גדולות.

בתגובה על הפרסום הגיב המוסד כי הדברים לא נכונים ואתה, כשפלדשטיין פנה אליך עם ההכחשה, התעקשת שהדברים מדוייקים וכי הם לקוחים מהפרוטוקול של הישיבה.

זו התרחשות מעט מוזרה, שכן מחד- עורכים הדין שלך טענו כי "יונתן אוריך מעולם לא נכח בדיונים ביטחוניים, לא נחשף לחומר מסווג ולא הדליף אף מסמך סודי", מאידך- ראש הממשלה אמר כי אתה היועץ המדיני שלו כלומר חייב להיות בפגישות ולהיחשף לחומר, ומצד שלישי- הנה כאן אתה קורא מתוך פרוטוקול של מסמך חסוי ביותר.

ואם אכן מעולם לא נכחת בדיון מסווג אזי מי נתן לך גישה לפרוטוקול שלו?

בהדלפה אחרת מהקבינט שהתגלתה במקרה בחקירה אמר נתניהו למשטרה כי הוא זה שהורה לך מתוקף סמכותו להתיר לפרסם כל מסמך סודי (אין לו סמכות כוללת כזו אבל זה לדיון אחר), להעביר אותו לתקשורת. המשטרה והפרקליטות, כפי שדיווח עמיתי ‎@netaelbandel , שחשף את פרטי תת הפרשה הזו, קיבלו את הטיעון הזה.

אז לפי הכלל הזה- האם גם במקרה של ציטוטי ברנע נתניהו הורה לך? ונניח, גם אם ברשות וסמכות- זה לא קצת סותר את הטענה ממקודם על כך שלא נחשפת לחומר מסווג?

גם לגבי פלדשטיין הגירסאות מסתבכות זו בזו. מחד- אתם טענתם שהוא פוטר מהלשכה באפריל 2024 ומאז לא דיברר ולא היה חלק.

אם זה המצב אז מאידך- איך ייתכן שהוא מקבל מגורמים בלשכה חומר כה רגיש להעביר לעיתונאים בחודשים לאחר מכן?

ואם קיבל, אחרי שאתם קיבלת אישור מנתניהו, נניח שקיבלתם, אז נתניהו אישר להעביר גם אליו? למי שאין לו סיווג ביטחוני ובכלל לא עובד אצלכם?